בשביל להסביר על הרמת מסך בגביית ארנונה, בואו נסקור בקצרה את נסיבות המקרה, ומתי הסוגיה הזו הופכת להיות רלוונטית.
כאשר חברה מגיעה למצב שבו אינה יכולה לשלם חובותיה (סך הכנסותיה ונכסיה נמוך מחובותיה) היא נכנסת להליך של חדלות פירעון. במסגרת ההליך נעצרים כל הליכי הגבייה ומממשים את כל נכסיה של החברה לטובת תשלום חובותיה. אלו יכולים להיות חובות לעובדי החברה שלא קיבלו את שכרם, חובות לספקי החברה השונים וכמובן חובות לרשויות המקומיות, כמו חובות ארנונה.
חברה בע“מ היא ישות משפטית נפרדת מבעליה, וכאשר חברה נקלעת להליך חדלות פירעון, אין זה אומר שבעלי החברה נקלעו להליך חדלות פירעון. ואם ישנו חוב ארנונה תאגיד, העירייה תחפש אחר הדרכים לגבות את החוב מבעליו.
הרמת מסך חוב ארנונה – על מנת לגבות את חוב הארנונה מבעלי התאגיד, יש לבצע הרמת מסך. זהו הכלי המשפטי המאפשר לייחס חוב של חברה בערבון מוגבל לבעליה. הרמת מסך מתבצעת בעקבות החלטה של בית משפט, ובנסיבות חריגות בלבד. סעיף 6 לחוק החברות קובע באילו נסיבות ניתן לבצע הרמת מסך, כאשר נטל ההוכחה הוא על התובעים המבקשים זאת. גם סעיף 8 לחוק ההסדרים במשק פותח בפני העיריות ערוץ גבייה נוסף. על כך נפרט בהמשך.
הרמת מסך חוב ארנונה
במצב תקין, הרמת מסך בגביית ארנונה, מתבצעת על ידי פניה של הרשות המקומית לבית המשפט. אך בפועל העיירות מוצאות דרכים לעקוף את ההליכים המשפטיים על מנת לגבות חוב ארנונה תאגיד ישירות מבעליו.
העיריות עשויות להגיש תביעות כנגד בעלי השליטה בחברה, ואף ראינו מקרים שפשוט הופעלו הליכים מנהליים ללא הליך משפטי. בעזרת ההליכים המשפטיים העיריות בצעו עיקולי חשבונות בנק לצורך גביית החוב.
גם אם העירייה ביצעה צעדים שכאלו, לא בהכרח מותר לה לבצע הליכים שכאלו, ולכן חשוב לפנות אל עורך דין לענייני עירייה אשר יכול לבחון את הדברים. במקרים מסוימים אכן ניתן לגבות את החובות מבעלי השליטה, אלו הם המקרים של הרמת מסך חוב ארנונה. אך לא בכל מקרה ניתן לעשות זאת. ניתן להיאבק מול מעשי העירייה, אך יש צורך בעורך דין בעל הכרות עם החקיקה ופסקי הדין.
הרמת מסך בגביית ארנונה
כפי שציינו בהתחלה, הניסיון לגבות את חוב ארנונה תאגיד ישירות מבעלי השליטה מתבצע באמצעות סעיף 6 לחוק החברות או סעיף 8 לחוק ההסדרים במשק.
את סעיף 6 ניתן ליישם כאשר בעלי החברה פעלו באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה, או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך כדי נטילת סיכון בלתי סביר (באשר ליכולת החברה לפרוע את החוב).
לדוגמה אם החברה פעלה באופן שנתן עדיפות לאחד הנושים ובכך קיפח את האחרים, זוהי יכולה להיות עילה לתביעת הרמת מסך.
את סעיף 6 ניתן להפעיל באמצעים חריגים, ולכן ישנו סיכוי גדול יותר שהעירייה תפעל דווקא על פי סעיף 8 לחוק ההסדרים. סעיף זה קובע את המקרים בהם ניתן להחיל את סעיף 119 לפקודת מס ההכנסה. כאשר המשמעות של הסעיפים היא שניתן לגבות את חוב הארנונה של החברה, כאשר הוא חוב סופי ללא אמצעים לסילוקו, מאלו שאליהם הועברה נכסיה או פעילותה ללא תמורה מלאה.
לצורך גביית הארנונה מבעל השליטה צריכים להתקיים התנאים הבאים, אך נציין כי בתי המשפט עשויים לתת פרשנות שונה לגבי מכלול התאנים שיש לעמוד בהם:
- הנכס אינו משמש למגורים.
- המחזיקה בנכס היא חברה פרטית
- מי שמחזיק בנכס אינו דייר מוכן.
- החברה לא שילמה את חוב הארנונה באופן מלא או חלקי.
- חוב הארנונה סופי.
- החברה הפסיקה את פעילותה או פורקה.
- האדם שכנגדו מפעילים את אמצעי הגבייה הוא בעל שליטה בחברה.
- כאשר לחברה לא היו נכסים בעת הפסקת הפעילות או פירוק החברה.
הרשויות המקומיות עשויות להפעיל הליכי גבייה מבלי לבדוק את העובדות. ולכן ישנם מקרים בהם הנכסים של החברה בכלל לא הועברו לבעל השליטה, או שהוא ישלם תמורה עבורה – ולכן לא ניתן לבצע את הרמת המסך.
יתר על כן, הרשויות המקומיות עשויות לנצל את הרמת המסך לנסות לגבות גם חובות אחרים, למרות שזהו כלי המיועד אך ורק עבור חובות ארנונה (כאשר זה מבוצע לפי סעיף 8 לחוק ההסדרים).
חוב ארנונה תאגיד
הרמת מסך חוב ארנונה היא תחום עבור עורכי דין בעלי ניסיון מדובר כאן בנושא מורכב למדי, אנו מדברים על חדלות פירעון של תאגיד, על גבייה מנהלית וחוקים שונים. ההסברים אשר ניתנו כאן הופשטו לצורך ההסבר, וכל מקרה הוא בעל מאפיינים שונים, לכן אין תחליף לייעוץ אישי באמצעות עורך דין לענייני עירייה.
עורך דין לענייני ארנונה רועי דותן מעניק סיוע לאנשים פרטיים ולבעלי עסקים במגוון סוגיות הקשורות לחובות ארנונה, עתירה מנהלית ארנונה, חובות בהוצאה לפועל, הפחתת ארנונה לעסקים, השבת ארנונה, לשון הרע ועוד.
